הידרנטים לכיבוי אש

שמירה על בטיחות בשטחים בנויים שבהם יש תנועת בני אדם חשובה במיוחד ובימינו היא מורכבת יותר מאשר בעבר. הצפיפות בבנייה, הארכיטקטורה החדישה לגובה, מגוון החומרים המודרניים שבהם נעשה שימוש, יחד עם קשיי הנגישות הגוברים ברחובות עמוסים, כל אלה מחייבים תשתית של מתקנים למצבי חירום רבים. הנחת תשתית לטיפול במצבי גיהות וחירום חייבת לקחת בחשבון לא רק מצבי חירום ובטיחות פשוטים יחסית, כמו היתקעות במעלית למשל, אלא גם אירועי חירום מסכני חיים ורבי נפגעים, שהם מטבעם מורכבים יותר לטיפול. חיוני לזכור שמתקנים אלה נועדו לשעת חירום בלבד ולא לשימוש לרעה אחר.

חשיבות תשתית מתקני חירום

אחד מהמצבים האלה הוא דליקות בבניינים שונים – מגורים, משרדים, מבני ציבור ועוד. לשם כך נועדות תקנות חירום שתיקנו הרשויות, בהן תקנות כיבוי אש המחייבות הצבת מתקנים שונים למניעת אש או כיבויה במקרה שכבר פרצה. יש לציין שמלכתחילה תקנות רבות מחייבות בנייה בטוחה והרחקת גורמי סיכון כדי למנוע מצב של סכנת דליקות, ולאחר שפורצת דליקה כזאת יש כמה דרכים לטפל בהן בהתאם לגודלן, למיקומן ולחומרים המעורבים בהן. לצד גורם הזמן הקריטי לתגובה, מים הם האמצעי היעיל ביותר לכיבוי אש בשטחים נרחבים ובנויים. לכן מקור המים במקום השריפה המיועד לצורך זה חייב להיות נגיש, מאובטח ובנוי מחומרים עמידים ואמינים.

כיבוי אש בשטחים נרחבים

במקרה של דליקה בשטח בנוי, המים לכיבויה מגיעים משני מקורות: מערכת המים העירונית והכבאית עצמה, למקרה שיש צורך בפיצול מקורות המים לכיבוי. מערכת המים העירונית מספקת מים בכמות אדירה בזרם העז הנדרש לכיבוי האש. המים מוזרמים באמצעות צינור המחובר לברז כיבוי הקרוי הידרנט על ידי כבאים מוסמכים היודעים לטפל בציוד ולהפעילו ביעילות במהירות. את הברזים הגדולים והכבדים קל לזהות לצד כל בניין. הברז עצמו חייב להיות גלוי לעין, קרוב למקור האש ונוח לגישה אליו כמו גם לשסתום המווסת את זרימת המים נכון ובביטחון, במקומות רבים בעולם אוסרים אפילו על בנייה או חניה לצד ברזי כיבוי בדיוק מסיבה זו.

השימוש הנכון והמותר בהידרנטים

הידרנטים לכיבוי אש מותרים לשימוש רק על ידי איגודי הכבאים המקומיים ולא על ידי התושבים ולשום צורך אחר מלבד כיבוי אש. הם מפוזרים ברחבי העיר וצבועים אדום לזיהוי מהיר, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים. מיקומם נקבע על ידי תקני כיבוי אש ואינם נתונים בדרך כלל לשיקול הדיירים. חל איסור חמור לפגוע בראשי הברזים האלה, והם מטופלים ומתוחזקים בקביעות על ידי עובדי איגודי הכבאות ושליחיה. הלחץ האדיר של המים בברזים אלה מסוכן לכל מי שאינו מוסמך לטפל בוויסות המים, ועלול לגרום לפציעה אם לא ייפתחו תוך שימוש בביגוד וציוד מגן מתאים. פתיחה לא נכונה של הזרם עלולה לגרום להלם מים היוצר אי סדירות בזרימה ומקשה על פעולת הכיבוי היעילה, ולכן חובה לחכות לכבאים לשם כך.