בבנייני משרדים שוהים לאורך היום עובדים ולקוחות רבים בחדרים המכילים ניירות, שולחנות, שטיחים וחומרים דליקים אחרים. על כן, בניינים אלו עלולים להיות מועדים לשריפות, בעיקר עקב קצר במערכת החשמל אך גם בשל התנהלות פזיזה של אנשים. כפועל יוצא מכך, קיימת חשיבות מרובה להכרת אמצעי הבטיחות כנגד שריפות, אותם ניתן להתקין בבנייני משרדים.
מערכת מתזים
מתזים, הידועים גם בשם ספרינקלרים, מיועדים לכבות שריפות שכבר פרצו באמצעות התזה של מים או חומרים ייעודיים. על פי רוב, מתקינים את מערך הצינורות כשהוא סמוי בתקרות הבניינים, ורק המתזים בולטים כלפי חוץ. הם מופעלים כאשר הטמפרטורות בסביבתם עולות אל מעל לגובה מסוים, מה שגורם לבקבוקון החוסם אותם להישבר ומכאן למים לזרום החוצה ברסס. כלומר, מדובר במערכת אוטומטית, בה כל מתז מסוגל לכסות שטח של כ- 14 מטר רבוע בממוצע.
גלאים לגילוי שריפות
ישנם סוגים רבים של גלאים, אשר תפקידם לזהות ולהתריע על השריפה בפני השוהים במקום והרשויות הרלבנטיות. על הסוגים הנפוצים נמנים בין היתר גלאים אופטיים שמופעלים בעת חדירת עשן אליהם בכמות מסוימת, וכן גלאי קרן שמופעלים כאשר העשן עובר דרך קרן לייזר. בנוסף לכך, קיימים גלאי חום המגיבים לעלייה בטמפרטורות, וגלאי להבה שמגיבים אל ספקטרום האור הספציפי של להבות. לבסוף, ישנם גם "גלאים" שלמעשה מופעלים על ידי בני אדם. מדובר בהתקנים ידניים שלרוב מותקנים ליד יציאות חירום וחדרי מדרגות, המופעלים על ידי אנשים ששוהים בבניין ומזהים בעצמם שריפה או עשן.
דלת אש
דלתות אש מבוססות על מנגנון היוצר נעילה אוטומטית שלהן בעת שריפה. העיקרון שעומד מאחורי פיתוח זה הוא למדר את הקומות שבהן משתוללת האש על מנת שלא תתפשט לקומות האחרות בבניין המשרדים, למשל דרך שטיחים מקיר לקיר המצויים במסדרונות. מדובר בדלתות העשויות מחומרי עמידים בפני אש, אשר נעילתן האוטומטית אינה מונעת מאנשים הנמצאים באותה הקומה לפתוח אותה ולהימלט מהמקום.
מטפים
מטפים מהווים אמצעי בטיחות חשוב ביותר נגד אש, שכן הם מאפשרים לשוהים בבניין לכבות את הלהבות עוד בתחילתו של האירוע. גודלו של המטף נקבע בהתאם למקום בו הוא מוצב ולשטח שהוא אמור לכסות, ויש לתדרך את העובדים במקום לגבי שימוש נכון ובטוח בהם.